Morahn Bash on Project 48- Day 1
September 9, 2016Dance, Re:ViewsBatsheva Dance Company, Batsheva Hosts, dance, Diver Festival, Project 48
English Follows*
הספקות האלה, הם לפעמים יוצרים בדידות כזו שקשה להסביר אותה.” ברוך אגדתי”
כל הרקדנים היו לבדם בזירה
הכוריאוגרפים היו לבדם בחשכה
בכל העבודות בערב נכחה הבדידות
בחלקן זה נאמר במפורש, אבל ברובן, הבדידות הייתה שם בין השורות, בגוף, בנוכחות, במבט בעניים ובתת המודע של הרקדנים. כן, עסקו במורשת, בברוך אגדתי, באדם הישראלי החדש שביקש ליצור ובמחול היהודי ששאף לנסח. הן גם עסקו באוריינטליזם, באקזוטיקה של אגן הים התיכון שמתיישבת על רקדנית עם הכשרה מערבית משוכללת, בדיוקן של אגדתי, בפיזיות, בדימויים ובעיבוד של כל אלו לכאן עכשיו שבו אנחנו נמצאים ובשאלת שאלות על המקור של כל זה
אבל מעל לכל הייתה אותה בדידות שאגדתי מדבר עליה. אותה תוגה פנימית שתוקפת שמתחילים להופיע סדקים של ספק וסימני שאלה
אותו חשש לא להיות מובן
.עם הבדידות שנלוות אליו
“Those doubts, they sometimes create a loneliness that is hard to explain,” Baruch Agadati.
All of the dancers were alone in the arena
The choreographers alone in the dark
In all of the pieces the loneliness was present
In some it was mentioned outright, but in most, the loneliness was there in between the lines, in the body, the presence, the eyes and subconscious of the dancers. Yes, they dealt with legacy, with Baruch Agadati, with physicality, images and the orchestration of all these into our here and now and the question of the source of all this.
But above all, there was that same loneliness that Agadati spoke of. The same inner grief that attacks when cracks of doubt and question marks begin to appear, the worry of not being understood,
And the loneliness that accompanies it.
Write a Reply or Comment